שפיות
מחבר : ברדין מקסים
עכשיו אני מבין, עכשיו אני דפוק
ובעולם מקום אין – אדם ללא שפיות
כל היקום נורמלי – ורק אני לבד
נשמות מלאות רעל והרס בלבם.
תן לי את הכוח לשנות עולם
כי אף אחד אינו מושלם
איני שייך בכלל לכאן
ואין חיים כבנאדם.
הכול נראה הגיוני
העולם מידי שפוי
איני מסוגל לקבל
שלמות ללא דיכוי
שינו את שם אלוהים
צבעו פני מלאכים
הכול כל כך מושלם
אופיום להמונים !
ידע ולקח
מחבר : ברדין מקסים
לו יינתן לבל ייקח
בכי נפרץ מגרונו הלח
אושר זולג טיפות טיפות
מאור עיניו ראה כבר הסוף
חזה הוא את כל ההולך לפניו
אחז הוא בעוז בקמוץ אגרופיו
ידע שדיי – ואין רוצה
לפתוח היד, לעזוב את זה.
תפילת נחמה למעל הנשמה
ופן זה לא כך
השטן ייקח
ייקום דמו השם חסדו
באם לא הוכח
לנצח יצרח
בין שני עמודי האש יתלקח
המוות ילך לבורא הנשגב
יחזיר בו תשובה חרמשו שלקח.
שמחת האבל
מחבר : ברדין מקסים
למדנו לדעת, למרות האמת אין צדק
נולדנו לשמחת האבל !
תחת אשליית החיים, הולכים
תחת ריבונות השמחה, צלחה
בדידות ללא מילה
בכל שנייה תפילה
שעה של נחמה
קרובה יותר ליום הבא
לרקוד כשהשמש נופלת לים
לשיר, השמיים מומסים בדם
לצהול ולזמור, לא נביט לאחור
לשבת בדד, לא להיות לבד
כשהשד בראשך רוקד
כולם דמיונות, העולם – ריק
לקפוץ מקבר אל קבר
על הפרצוף – חיוך
אין דעת, שמחה או סבל
למות…בהזדמנות.
בדרכי השחורה
מחבר : ברדין מקסים
בדרכי השחורה הולך !
אור פנייך אותי שורף !
אני עיוור וחירש !
השטן אותי מבקש !
השנאה מתפשטת בגוף !
עלי אין חיוך
מחשבות זדון ושמימיים
קופצים בראשי שדונים קטנים !
מפרקים אותי אט אט
אף פעם לא לבד
אין בי רצון לחיות
אבל נקמתי מתוקה מאוד
כולם יסבלו אותי
נושא העולם על גבי !
פגוע ונגמר
מחבר : ברדין מקסים
פגוע ונגמר סורר בזיכרון
נגוע ונגמר מציאות החלום
ואם אתה פגוע וכבר הכול נגמר
אז לא כדאי לך כבר לחכות מחר ?
נגוע ונגמר פגוע ונגמר
אז לך תישן בשקט בחיבוק הכר.
פגוע אך רגוע יכול להיות נפלא
ואם כבר אז הרגש יישאר בך
פגוע ממכר, נגוע וסובל
בגמר אותו הרגע אתה אדם אחר
הרגש אדונך, עבדו לעד אתה
ובלעדיו אין כוח, אין כוח לנשמה.
הדלק למנוע הולך וכבר נגמר
נכנס הזיכרון מחזיר אותו לך
והנא הדמעות זולגות כבר מעצמם
קיבלת את הרגש – הוא בשבילך כמו סם
אותו אתה מסניף, דרך דמעות העוני
אותו אתה רוצה וזה בא בחינם
ואם אתה בדד בדיוק כמוני
אז בוא נשתה ביחד – לכבוד הסם.
השמירה במחנה אריה – אני בקשתות
מחבר : ברדין מקסים
החברים דפקו אותי שוב !!!
והפעם בקשתות – זה מקרה עצוב
לא אם הבחורות – במגדל מים
לא בבונקר אם כל הכתבות
אלה במקום מפחיד כפליים – בקשתות, כן כן בקשתות.
עיר ערבית כאן נראית לעין – אור בכל מקום !
אך זה לא עוזר לי כי בלילה – חושך ותהום !
ערבים בכל פינה ! לך תבין אם מחבל ממולך !
לירות או לא לירות ?! לחיות או לא לחיות ?!
אני הוא טרף קל !
ועל הזמן חבל !
כדור אחד מתוך מאה – יפגע במטרה
אך אין איש יודע – האם היא כבר חוסלה
חושך מדהים ורעש ממרחקים – נשמע כל השמירה
למרות כל הסבל, הפחד, האבל – אני לא בחורה
דרכתי ת'רובה הגדול !
הערבים עכשיו לא יצאו בזול !
מטרה היא כל דבר – אם זה בית או בניין
אם אדם או סתם חתול
בכולם אני יפגע – בול !
הלילה כבר ניצחתי – נשאר לי רק שעה
שעה אחת של שמש, שעה ביממה
את השמירה שרדתי – מאש המחבלים
הקצין תורן קורה לי – להחליף שומרים
אני המנצח, אך אין כאן מפסידים
ואת חיי שמרתי – מאחרים.
השמירה במחנה אריה – אני שוב בבונקר
מחבר : ברדין מקסים
החברים דפקו אותי – אני שוב בבונקר
לא במגדל מים – אם כל הבחורות
לא בקשתות – אם כל הפרות
אני פה בבונקר, אני כאן לבד
הוכל לעשן ולשיר בדד
הוכל כאן לישון ולקרוא עיתונים
אני כאן בבונקר ואין איש מלפנים.
הייתי פה נצח, וזה כבר נמאס
נשבר לי הזין – כואב הגב
אני פה משתגע – אני רוצה לישון
אקח תנומה קלה, אקפוץ מהחלון
והמגדל גבוהה, וכשאני אקפוץ
אשבור לי את הלסת – אמות בחולות.
המפקד יקרא לי – אני לא יענה
אני ישן בשקט, אך לא בעולם הזה
אימי תבכה בלילה, תזכור אותי תמיד
אני תמיד בבונקר – וזה כבר מעליב
אשאיר לי כבר מזכרת – לרגל המיתה
ויעשן סיגריה – אחרונה
אקרא קדיש עוד פעם
הפעם זה עלי
ולא אשאיר צלי – מאחורי.
יום ראשון בצאלים
מחבר : ברדין מקסים
אנחנו בחוץ זרוקים כמו זונות
והם המניאקים לא נותנים לחיות
רוצים רק חדר לשלושה אנשים
בחורה אחת ומלא זיונים
אבל כמו פוסטמות נזרקנו בחוץ
בעיטה בתחת ומכות פיצוץ
והם עוד צוחקים, והם לועגים
“תחכו בחוץ, אתכם לא מחשיבים"
ויש לנו זמן – הרבה
ומחוסר מעש נתאבד אם הרובה
שלושה קברים – שלושה פרחים
שלושה מצוות – שלושה לבנים
שלוש אמהות בוכות !
שלוש משפחות כואבות !
דמעות זולגות לביוב
ומשם אנחנו כמו חרא נצוף
כל הדמעות בשביל מה ?
אנחנו נישכח בממילא
הפטיש מכה בסדן
הקבר מתפורר – הוא היה פעם איתן
מהבוץ אנו קמים
את הקבר לרסיסים שוברים
אנחנו וודאי נשרוד
קמנו לתחייה – נולדנו לגדולות.
הייתי נהג בוס בצבא לכמה חודשים
זהו שיר על "הבוס" שהיהי לי :
תינוק
מחבר : ברדין מקסים
כמו תינוק הבוכה למוצץ
הוא צורח ודבר מבקש
את כל העולם יהפכו אך את רצונו ימלאו
יגנבו דבר מאחר – הכול בשבילו חוקי ביותר.
ואם ייחרב העולם ולא יישאר זכר קטן
חתיכות העולם יתאחדו
רק בשביל התינוק ההוא.
תינוק זה בגר מזמן
ולא נשאר עוד ילד קטן
תינוק זה עשה רבות
ואף הגיע לגדולות
מכיר אנשים הוא מכל העולם
זימים ושמימים – עולמו המושלם.
חס ושלום אם ימות
זכרו יישאר לעד
ולו מצווה יבנו
כולה מצופה בזהב.
לקראת יום שיחרורי משירותי הסדיר כתבתי שיר לחברי במרפאת מל"י 500(צאלים).
שיר זה נכתב לפני שנים ועד היום הוא אחד האחרונים שכתבתי (כמובן אני עוד הולך לפרסם כאן שירים יותר ישנים שכתבתי על הצבא).
זיכרונות (מוקדש למרפאת מל"י 500).
מחבר : ברדין מקסים
לבי כואב לדעת – עבר זמני ותם
דמעות של צער, אושר – מילאו היום ת'ים
אני איני שוכח – אף פעם לא אשכח
את כל אשר עברתי אם חברי, בדד.
הולך מדכאי אל דכאי
מוחה הדמעות מהבכי
צועק בחוזקה בלא פקודה
רוצה להאמין, אבל זה קרה
אני משתחרר וכך גם אתם
“תראו בחיוב" – זה רק בשבילכם
תודה לכולם, אתם חבריי
עברתי תקופות וזמנים בצה"ל
זיכרונות נחרכו בזמן הפז"ם
מחשבות נקברו בארון ואינם
והצער סוחט כסמרטוט הדמעות
ולאן לאן עכשיו הן זולגות ?
עמוק אל תוך מוחי הצלול, בצל השכחה
ולבדי איתן הולך ובנפשי תפילה
דמעותיי יבשו כצפי
אך המלח נשאר על הלחי
צערי – זקנת אדם
זהו כוחו של הפז"ם.
רוצח שכיר
מחבר : ברדין מקסים
כמו גלי הים הנשטפות אל החוף
כמו רוח קרה כשאתה בצרה
כמו חום וחנק כשאתה במנוסה
ידי אך הסכין מתקרבת
מבעד לעשן – מעבר לחושך
חיוך מסתורי – נקמה מתוקה
מחשבות זדון מתחננות את האושר
שמחכה לי אי שם
צעד אחר צעד – אני מתקרב
מאחורי הקיר מחכה לי האויב
בעיני המבריקות – אין פחד, אין רגש
כמו רוצח שכיר מתקרב אל הטרף
ריח המוות עולה לאוויר
כאשר אני נועץ בו את הסכין
מבוסם בניחוח נעים
של מוות ואלפי פגרים !
כמו עץ נופל כשמכה הגרזן
כמו כאוס משתולל בעולם אפל
יקום בלי שמחה ואושר
אני מחייה את היושר.
עוד שיר שכתבתי בצבא על הצבא
הפקידה החדשה
מחבר : ברדין מקסים
פקידה חדשה הגיע ממעל
קטנה, חמודה, כזאת אני רוצה וודאי
דיברה איתי שעות על שעות
אבל גם היא עושה לי לפעמים צרות
אמרה לי "אתה הומו" בפנים !
ולא הצלחתי לשמור את רגשותיי בפנים
נתתי לה בעיטה – הייתי מרוגז
מזל שלא חטפה ממני פגז.
וגם חברי שידל אותה לזה
נתן דוגמאות שלא מן העולם הזה
שכחתי הכול – הייתי בהלם
בגלל שהיא בת לא גרמתי לה סבל
אני הריי יודע שזיינתי הרבה
בלבי בחורות ורק אותן אני רוצה
רציתי לתת לה נשיקה צרפתית
כדי שעל ה"הומו" לדבר היא תפסיק
כי זאת המילה מבין כל המילים
מפי בחורה – הדם עולה לי לפנים
אומנם אני עצוב ולא בא לי לחיות
אבל כל יום חדש מלא בתקוות.
שתפסיק לדבר על מה שאני לא
היא רומזת לי על אהבה ומה לא
ואם היא חושבת שאותה אני רוצה
למה להעליב – אני לא צריך את זה.
עוד שיר ישן שכתבתי מזמן…
הסם
מחבר : ברדין מקסים
אני אוהב תריח, אוהב תצלצול
אוהב שאומרים לי שאני מסטול
הסם מדבר אלי, עזוב שטויות
אני רוצה רק לחיות.
לוקח מזרק, מוצא את הוריד
לאט לאט הסם זורם בפנים
מרגיש תסטלה, מרגיש תרעידות
סוגר תעיניים, מסטול אני מאוד.
הסם זורם בעורק הראשי
מגיע למוח – עכשיו זה כבר אישי
אני משתולל, זועק לעזרה
צועק וצועק אך בסוף אני נרגע.
אני רואה שדים, אני רואה רוחות
והחיים יפים, אני מתחיל לצחוק
הטראנס נשמע ברקע, הכול כל כך איטי
ופתאום לא אכפת לי - מעתידי
אני מוציא תאקדח, טוען אותו ברגע
יורה על אנשים – עוברי הדרך
מתחילות ההזיות והסיבוכים
כאילו שאומרים לי שאני לא מתאים
אבל אני הגעתי – ברגע הנכון
ואני מציל כאן נפשות מיליון
אני חי בסרט ואני הבמאי
ולא אכפת לי שהסם שולט עלי.
כי הסם הוא גדול והסם הוא מדליק
הסם נותן תכוח להרגיש אותה "כלי"
אני האהוב ולא מיותר
מסביבי בחורות ואני מאושר
ויש לי ביטחון עצמי ומוראל
והעולם צוחק בחזרה אלי.
אויב
מחבר : ברדין מקסים
אויב, האם זה כאב כשכדור מרובה נכנס אל לבך הפועם ?
האם ראית שנאה בעיני וזיעה מלוחה של כאב ?
האם הרגשת פלדה קרה קורעת את עור גרונך ?
האם נתתי לך את הזמן להרגיש את כאב עולמך ?
אם לא אז תסלח לי אני מצטער על מוות מהיר כל כך
אבל אל תשכח שאני לא אוהב את הדם הזורם בעורקך.
אתה רק תזכור – בבכי המר אפשר להטביע רבים
אתה לא תחזור ומשפחתך ידעו – אתה לא בחיים.
בשדה הקרב נשברים החוקים
יכולתי למות – אני
ואז משפחתי הייתה אבלה על חייל שהוא בין המתים.
אז סלח לי אויב, אז זה לא פרי בחירה
אחד חייב לעזוב
וזה במקרה יצאת אתה
תורי עוד יגיע…בסוף.
נשבר
מחבר : ברדין מקסים
לחיות החיים – נשבר…
לשבת בדד – נשבר…
עלי אדמות, לא רוצה לחיות
זולגות הדמעות ללב העמוק
ואין ברצוני לגעת, הכול כל כך מזוהם
ואין ברצוני לדעת, כאב נשמתי אינו נגמר.
מגורש מגן העדן, לא רצוי בגיהינום
ב "יש" מקום נולדתי, ל "אין" מקום אחזור.
הולך עכשיו קדימה, אבל במהופך
הצער לא שוכח, אני מרקים מבט
חושב על העבר, אבל הכול נגמר
אבל הכול כואב…ורע לי בלב.
לחיות החיים – נשבר
לכבוד המתים – מחר…
רק כמעט
מחבר : ברדין מקסים
ממש כמעט, רק כמעט
יצאנו לדרך כגוש אחד
אנחנו ביחד, אנחנו הצאן
חירש אוזניים ומוכה עיוורון.
אנחנו כבר כמעט פתחנו עיניים
וכבר כמעט קולנו נשמע
וכבר כמעט מביעים דעתנו
וכמעט לא שומעים פקודה
אנחנו כבר כמעט רואים השמים
וכמעט עומדים בשיא הקומה
וכבר כמעט יצאנו לדרך
וממש כמעט בשליטה
אנחנו כבר כמעט מסתכלים בעיניים
וכבר כמעט שמחים ושרים
וכמעט בכלל לא צורחים "הצילו"
וכבר כמעט חושבים
מי יעז לעמוד בדרכינו ?
מי יעז לגנוב תתיקווה ?
ומי יעז להכחיש קיומינו ?
להשמיד את הצאן שברא ?
מציאות הדמיון
מחבר : ברדין מקסים
האם ראיתם להבת האש שוחה בעננים
והתנפצות של אור בהוק מין השמימיים ?
האם ראיתם דמעות הדם יורדות עמוק לאדמה
וקול זעקה שלא נשמע ואין לו זכות ולא מילה ?
האם ראיתם ילד בוכה, קטוע רגליים עומד וקם,
ובידיו תינוק קטן ובעישוניו עולם ?
האם שמעתם רשרוש המים הנמוגים ביאור ?
ואת זעקת השמים ?
ואת קולות ההמון ?
האם שמעתם נביאים מדברים,
האם שמעתם התפילות ?
האם שמעתם שירים שמחים וריקודים בהלוויות ?
האם האמנתם – מראה אוזניכם, שמיעת עיניכם, חרפת נשמתכם ?
אל תוך בדיון המציאות, הולכים אנשים למות…למות…
לכבוד האחד באפריל הנא לכם סיפור משעשע בחרוזים.
זהו אחד הסיפורים הראשונים ביותר שכתבתי ממש מזמן.
הילד והזונה
מחבר : ברדין מקסים
לילד אחד היה יום הולדת
אימא ואבא הביאו לו מאה
הילד בקול צהלה של שמחה
רץ במהירות לשכנה הזונה.
דפק לזונה והדלת נפתחת
בלונדינית גבוהה שם עומדת בנחת.
אומרת "מאה למציצה ודפיקה"
הילד ילל ואמר "בבקשה".
הפשיט הגיבור הקטן מכנסיו
זינו הקטן התנדנד כמו זנב
בלונדינית בלא להגיד אף מילה
התחילה מיד בעבודתה.
מצצה הזונה לו במשך שעה
הזין נשאר בגודלו שהיה
הילד מסכן, התאמץ כמו פטיש
אך כלום לא הזיז לו, זינו לא הפריש.
“נו טוב" הזונה לו אמרה בתסכול
“עשיתי הכול, אתה הומו בחור ?”.
חזה דאבל די לא השפיע אליו
וגם כוס גדול – כמו מכרה שלך זהב !
“אתן לך עוד הזדמנות אם תרצה"
הילד יבב ואמר "כן ! רוצה !”.
“נסה לזיין אבל אל תחכה
כי תכף יחזור בעלי הנכה".
הילד הזיע, נורא התאמץ
זינו הקטן לגדול לא חפץ.
האדימו פניו, מבויש הוא מאוד
חשב איך על זונה לעבוד…
תוך רגע אחד במוחו רעיון
לקח מטאטא הוא מן הארון.
הזונה בתנוחת "דוגי סטייל" ברצפה
הכניס מטאטא וצעק בחוזקה :
“כן, כן, זהו נס, אני לא אימפוטנט !”
“אני הוא הגבר, אני עוד לא מת !”.
וכן הזונה צעקה ברצון : “אתה הוא המלך"
“אתה הגאון !".
אחרי שתי דקות בעלה מצלצל
והוא על קביים, והוא מרוצה
קיבל הוא הרגע תשלום לנכים
וגם כן גנב מילדה ממתקים.
אשתו מנסה להגיע לדלת
אך לא יכולה, כי היא מעוננת
כיף שכזה לא קיבלה בחיים
הבעל הגיע בזמן לא מתאים.
הבעל נכנס, הוא פרץ את הדלת
ומה הוא רואה ? הפתעה מהממת.
שכנו הקטן לה דוחף מטאטא
והיא מיבבת והוא מרוצה.
לסבול לא יאכל עוד הבעל את זה
הפך לאדום פרצופו הנבזה.
הוציא את ה "שוט-גאן", ירה פעמיים.
גדלה משכורתו עכשיו פי שניים.
לקח עבודה כקברן בלילות
מוצא הוא קליינטים רבים עד מאוד.
כן כן זהו סוף מצער ועגום
אך לקח נלמד מכל הסיפור.
אסור לחמם הביצים אם נרות
וגם כן אסור אם פטיש להכות.
כאב לא קטן וחיי ייסורים
עם זין מעוך – אתה על הפנים.
מה לך ילדה ?
מחבר : ברדין מקסים
מה לך ילדה ? את נראית אומללה
כואב לך הלב נשמה מתוקה ?
עינייך אדומות, דמעה זלגה
טובעת ברגש – לשחות לא ידע.
ואין מי יושיע – ייתן לך יד
ואין כאן חבר – את לבך יכאב
ואת מסכנה, בודדה, מרוגזת
קללה נוראית מטילה על כולם
ואין להם רגש
ואין בושה
עזרה הילדה לעולם לא תמצא.
את חייה כמו כבש בין זאבים
רעב, ועשן עולה למרומים
ואת מתוסכלת, חיוורת, פוחדת
הדם מתערבב אם דמעות בחדר
ארבעה קירות, ללא חלונות
דלת פתוחה – ואין בא.
לשכוח
מחבר : ברדין מקסים
אני לא רוצה לזכור
חייב לשכוח
אותך ואותך ואותך…
אין שקט בלבי ואין מנוח
תחת רגליכן לבי הנשכח
אסור לזכור הכול
נשמה – לפתוח
לתת להן להיכנס – לאחור המעד.
ובעיני דמעות הצער
העבר הגיע
ואתו נפל הרקיע
עמוק אל תוך הים
כוכב אחר כוכב נשרף בזיכרון
כאב אחר כאב נמוג בחלום
ואין יותר פחדים, הלכו כל השדים
נפתחת התקווה לדף הבא.
חזרי אלי
מחבר : ברדין מקסים
חזרי אלי – קולי קורא בשמך
חזרי אלי – חודר אל תוך לבך
“חזרי", שומעת קולי בשנתך…חזרי !!!
חזרי אלי – אני יגלה לך רז
חזרי אלי – במעשה נועז
קרבי אלי ואלחש באוזנך מילות סליחה לרכך נשמתך
חזרי אלי – אני נוגע בך
חזרי אלי – ושערך חלק
חזרי אלי – כמו עשן מתפוררת דמותך
לא !!! אל תעזבי…
חזרי אלי – כי את כל כך רוצה
חזרי אלי – חיוך קטן נגלה
רואה אותך – אולי זה בדמיון
אך…ונגמר החלום.
דמעה, דמעה, על לחי זלגה
טיפה, טיפה, בתוך הכוס
שותה, שותה ולא רוצה את זה
לא ! לא רוצה לחיות.
אדם ללא חיים
מחבר : ברדין מקסים
כאשר תבין שבחיים אתה אפס מוחלט
כאשר תלמד שלא כל דלת תפתח
כאשר בלבך תתעורר השנאה
תאבד טעם חיים
אז תבין שבדיוק הספקת…
למות צעיר.
הלילה מחליף את היום
זורע כוכבים בחלום
משאלות ללא מענה
עוזרות לך להמשיך עם זה.
כאשר תבין שכל יום קודם ליומו
כאשר תלמד שחייך מלאים חרטות
כאשר תרצה לאבד דעתך והרעל יזרום בגופך
אז תבין שכרגע הספקת…
למות בנפשך.
אלפי ערים, מליוני דרכים
פרוסות לפניך, לבחור לא תשכיל
היום מתחלף, הלילה הולך
משאלות מתגשמות בחלום הצורב
אתה מתעורר, השמש בנר
וכל חייך נשארו בכאב
אתה לא נמצא
ואין במקומך
וכל חבריך ישכחו ממך
מחיוך השלום עד כאב הפרידה
אליך ממך תפתח דלתך
מי שפעם הלך רק קדימה
מי שפעם ידע רק לצחוק
מי שפעם היה מאושר בחייו ולא ידע לבכות.
להדליק השמים ברעם
לקרוע הלב בדמעה
ואין אף אחד רוצה – לעמוד במקומך.
אהבת אמת
מחבר : ברדין מקסים
בראשי רק היא
ממש כאן, עומדת לצידי
קורנת באור מתוך החלום
שלווה ושקטה, תמימה חמודה
לגעת, לתת, ללחוש באוזנייך אהבת אמת
האושר הנחשף מבעד לחלום
האור הנוצץ הנראה במרום
הפרי האסור על עץ הגן
בגיטרה – את המיתר
בעולם – מים חיים
רק ביחד נהייה שמחים
ואת השמש ואת היום
ואת הלילה ואת החלום
ואת הסיבה לקום כל בוקר
ואת התקווה לסוף ייסורי
אני כאן בדד באפל !
ואת כל חיי…
כשהתחלתי לכתוב כתבתי כמה שירים מצחיקים, זה היה לפני שנים, אבל בכל זאת הנא שיר שאני מקווה שיוציא אתכם מהדכאון של רוב שירי :
עצירות
מחבר : ברדין מקסים
אני הולך לשירותים, מלא בחרא מרגיש על הפנים
פשוט חייב להקל על הנפש, אך אצלי המצב לגמרי לא קל
עצירות זה כמו פקק שלא זז בכלל.
ע-צ-י-ר-ו-ת…זו לא טעות.
זה בריא זה גדול זה פשוט הכרחי, לחרבן הדבר האהוב על נפשי
לעשות יציקות, להכין תערובת, לרוקן את עצמי, לכייף בלי בושה
ל-ח-ר-ב-ן, כן ! כן ! כן !
אני יושב בשירותים, כולי מלא אם החרא בפנים
עצירות ערכה חמישה ימים, הישרדות כזאת לא ראיתי בחיים.
העיניים יוצאות ואני מתרגש, אני מזיע את כל מה שיש
עוד מעט זה יוצא, עוד מעט זה מגיע, זה יבש, זה גדול, זה ארוך ומסריח !!!
היו עוד שמועות על אדם לפני לא חרבן הוא שבוע, נמאס לו ודאי
הוא רץ לשירותים, התאמץ, התאמץ, עד שלבסוף גופו התפוצץ.
התחת עדיין יושב על האסלה, גופו מפוזר בכל המדינה,
הדם עם החרא נוזל על הקירות ואין מה לעשות…
שמוע מאין אלה עושות לי בחילה, לא יודע מה נכון ומה המצאה
כל אחד נשבע בעצמו ובאיימו – נשאר רק לנחש מבין כל מה שיש…
אהבה נכזבת
מחבר : ברדין מקסים
נשמתי מתפוררת כמו חול ברוח, כמו סלעים בים
ולא אמצא שלווה ושקט בעולמי הקטן
ברד יורד אל איש השמש
רגשות מטביעות נשמתו הפגוע
אך הוא נראה אדם שמח
כי לא רואים נשמה.
מסתכל במראה
רואה צער ולא גאולה
מביט רחוק רחוק
רואה אופק שחור בלי תקווה לבאות
פותח העיניים מסתכל סביב
לא אדם לא נפש – הם כולם צללים
אין יצור שאותי שומע
אני לבדי בעולם
אין אחת – אהבה נכזבת
חולם שהיית איתי כאן.
אהבה בחלום
מחבר : ברדין מקסים.
כמו אור משמים , מתנת אלוהים
ירדת אלי מן העננים
כוכב נוצץ בלבי הקר
הרוע נמס והגוף נשאר
תקוות חדשות פורצות נשמתי
רוח קרה מעל לראשי
ובעיני בוהק הברק
חיוך אל שפתי וגופי מחוזק.
אני הוא הצל שעוקב אחרייך
אני הן עינייך הרואות הכול
אני הוא לבך שבחר בלעדייך
את היחיד לאהוב.
ושוב פעם מישהי כאן
ושוב אני מרגיש מצוין
ושוב יש את מי לאהוב
החיים נראים כל כך טוב.
אני מכשף ונפלת בקסמי
אני הוא אדון היצרים
וכל בחורה היפה בעיני
תיפול לידי הנחשקים.
אני עכביש התובע רשתות
נפלת בכורי במחשבות
ואת נאבקת, נבהלת, נקשרת
כמו זבוב נכנסת אלי לחדר.
את שוכבת במיטה הרכה
הלילה ארוך ואני בא
נוגע בך והרגש יוצא
את מקבלת ואוהבת את זה
מגורה מבפנים כמו חתלתולה
את יפה ואותי את צריכה
כמו סם ממכר, כמו אוכל ומים
בלעדי לא תוכלי לשרוד יומיים.
כי אני הוא כל יכול
אני השד שרוצה הכול
נמשכות אלי כמו סיכות למגנט
אי הוא יצור מהפנט.
אך אחרי הלילה, הלילה השחור.
עזיבתך בנחת בעת החלום.
אבדון עצמי
מחבר : ברדין מקסים
רמסו אותי אלפי סוסים תחת הפרסות.
בשרי ועצמותיי במרחבים פרוסות
הנטל הכבד הטביעה נשמתי
כגוף ואבן תחתית העמק במעמקים.
ואם תראה אי שם כוכב נוצץ וקר באמצע סתיו
תדע – הוא בשבילי.
החלומות, האכזבות, המשאלות – ידי כבולות
ולא צלחתי.
והדמעות בהן טבעתי מתוך נשמתי
אינן נראות למראה עין – הן ברוחי
ואין אחד ישמע קולי ואין אחד ידע
את כל אשר אני מרגיש בנשמתי – שחיטה
ואם תביט אל תוך עיני – תראה אי-שם עולם
והוא נשגב והוא שונה מהיקום שכאן.
אבי, למה עישנת ?
מחבר : ברדין מקסים
אבי למה עישנת ?
היית מיואש ?
את הרופאים שמעת,
הלב שלך חלש
ובכל זאת נשפת
את העשן – שחור
ולמה לא הפסקת ?
אתה על סף תהום
ולאחור הבטת – הייתה לך תיקווה
אבל אותה זנחת
אני כאן במקומך
שואל עצמי כרגע את כל השאלות
האם זה רק אני שלא מוצא תשובות ?
ואם אתה שומע – מן העולם הבא
תביא לי את הכוח – לעשות טובה
טובה למשפחתי ולאהובתי
טובה לילדי, טובה לידידי
טובה לכל אדם וטובה לעולם
טובה גם לעצמי – אם אשאר בריא.
מתי אני אפסיק אם כל השאלות ?
האם אני ימצא את התשובות ?
ויש בי את הכוח, אבל איני רוצה
האש אם העשן – זהו מראה יפה
וזה כל כך מרגיע
אך זה גם ממכר
מזה כל כך קשה – להיגמל.
אני מביט קדימה – ועוד אחד הלך
אני עומד בתור, למוות שייקח
אני יכול לצאת – אך אין בי הרצון
אני כאן לא שלם
עומד על סף תהום
אבי – אני כמוך
ירשתי זאת ממך
וגם לבי חלש – דופק בלי מנוחה
וגם אהבתי – זנחה אותי מזמן
וגם אני בסבל וגם אני נזעם
וגם אני נטול – ללא כל רגשות
יושב ומצפה למוות שיבוא
והנא הוא מגיע – אותו אני רואה
הוא מתקרב אלי – אותי הוא לא רוצה
תורי עוד לא הגיע – אבל הוא כבר קרב
אני מלא בסבל, ולי כואב הלב
תגיד, במה חטאתי ?
נגזר עלי לחיות
לחיות אם כל הסבל, לחיות אם הצרות
ועוד יגיע יום שבו אני ימות
אנחנו ניפגש – בעולם ההוא…
התוכל, התרצה לחיות ?
מחבר : ברדין מקסים
התרצה לחיות, להספיק לאמור
בעולם האפל להדליק את האור
התוכל בכלל לקחת
את העתיד לקבל
ואם זאת התוכל להבין למה אתה נופל ?
התוכל לראות את הדלת
במקום בו נמצא הקיר ?
התוכל לראות את הטוב, ברוע המתמיד ?
נשאו אותך על כנפי נשרים
מעל לארץ, מעל לכוכבים
התוכל ממעל לראות
את העתיד להיות ?
התוכל בכלל לשנות ?
התרצה בכלל לחיות ?
“חי" – זו רק מילת ה "קיים"
“עתיד" ו “שמחה" נמצאות לא שם
“חי" – זה רק עניין של זמן
בעוד רגע קט לא תהיה כאן.
אהבה ממבט ראשון
מחבר : ברדין מקסים
אהבה ממבט ראשון
עד החיוך האחרון !
אחר-כך באה סכין
היא נעוצה לי בלב – בפנים !
השנאה בגוף גוברת
נשמתי שחורה זועמת
אני רק אדם קטן
תקוותי התנפצו כמו גלי הים !
כמו קרש ובה מסמר
קופידון ירה חץ – הוא היה עיוור !
הוא שתה יותר מידי
יצאתי טיפש וזה חבל
לבי אם רעל וארס
אך הוא פועל בלי הרף
נגזר עלי לחיות
חיים של אשליות.
הנשכחים
מחבר : ברדין מקסים
עקבות האנשים העוזבים לבד
שלא השאירו אחריהם אחד
וגרם של דמעה לא נזל
נמוגות אל החלל.
ברוח, בגשם, הולכים אט אט…
המנודים האבודים בדרכם אחד אחד…
ואין שום סיבה לצרוח, להתאבל, לבכות
כי לא מכירים המנוח
בדד הוא יעזוב.
הם היו אלפים, אנשים מסכנים
לא היו כל חיים, ההולכים המתים
ושום זיכרון לא נשאר
חיים – לסתם…
מת לאפל – חי צדיק
מחבר : ברדין מקסים
והנא יגעי רגע פן אחוש חיי לריק
אל תשאל איני יודע
מת לאפל חי צדיק
ובזמן לילות הפחד נשאלה כל שאלה
משאלה קטנה ביקשתי, אין שומע אין תגובה
ובעת חיי קוללתי, פעמים אין ספור אקרא :
“לשם מה בכלל נולדתי ?! אנוכי עבדו צרה".
תקוותי הארץ תרו – ונפלו כקרבנות
תפילותיי נשאו מילה – על שפתי הרועדות
בכי מר, דמעה דמעה
בא הגשם לאומה
ההמון רוקד, שמח על קברי הצדיקים
אל תשאל איני יודע – למה הם עכשיו בוכים.
חרא בטעם דבש
מחבר : ברדין מקסים
עצום את עינייך – אתה תראה
תרגיש תכאב ותאהב את זה
תאכל את החרא – נכון טעים ?
תבקש עוד מנה ותהיה בריא.
זה חרא בטעם דבש
מאכל אהוב ממש
תאכל – זה כל מה שיש
תגמור הכול ועוד תבקש.
החיים כאן יפים כל כך
תחייה כאן ועל תשכח
תקבל הכול בשמחה
ובסוף תגיד תודה.
פתח את עינייך – עיוור אתה
עבדת קשה וזה גמולך
תחייה עכשיו עוד יום
בלילה אתה לחלום
על חרא בטעם דבש
בפיך אותו אתה חש
מלקק שפתייך וצועק בחוזקה
"תנו עוד החרא – בבקשה !!!".
חלום בעשן
מחבר : ברדין מקסים
אני יוצר עננים
העשן כה מדהים
מתעופף אם הרוח בלילה הקר
לוקח אותי למקום נסתר
הרחק מהעצב, הרחק מהלב
הישר אל האושר בחלומי השליו.
אני כבר רגוע, אני נהנה
נשכח כל הצער שאותי מדכא
מרגיש כמו אביר על הסוס הלבן
והנסיכה כבר נראית אי שם.
העשן מתפוגג ועודני כאן
בוכה וכואב את חלומותיי.
הכוכבים נראים באופק
דלוקים באש קטנה
שעד עכשיו כבר בטח כבתה
הכוכבים קרים, מתים, אולי מזמן לא קיימים
אך האור ממשיך לחזור מהחור החשוך השחור…
הקופצים מרצונם
מחבר : ברדין מקסים
על אדמה לוהטת
בצעדים קטנים
בשלווה ובשקט – הולכים היחפים.
מתוך רצון קופצים לתהום
פורסים כנפיים אל תוך השמים
ותחת כוונת הרובה
עולים לגן עדן – זה אחר זה
לעד !
לסוף המר !
פתחו הדלת בדם קר
הכול מותר, הכול נסלח
לכולם בשם האחד.
והם שתו וחגגו עד לא ידע !
עקבותיהם – קברים והילולה
ידעו הכול, חיו באושר
לפני מותם, תפילת החושך
בבקשה תמימה – "רק תן לי עוד דקה !”.
הם חפרו קברתם בעצמם !
בזאת השקיעו הרבה עניין
חיים שלמים לסתם – ולא נשאר יותר זמן.
הדרך השחורה
מחבר : ברדין מקסים
אני יושב באוטו, לוחץ על הדוושה
ותוך חמש דקות לחיפה מגיע
ה SPEED מעל 200, אני רוצה לישון
ידיים ורגליים רואה על החלון
הדם יורד כמו גשם, גופות על השמשה
אך לא ישנתי לילה, בבוקר השקמה
הדם עצר במוח – אולי בגלל הבאנג
אבל שתיתי וודקה – עכשיו אני מוכן.
בסיס – אני מגיע, אני מהיר מאוד
ובטח תישאר לי חצי שעה לישון
אני עובר תשער, מחנה תאוטו שם
קופץ על המיטה – ואף אחד לא נותר.
כל ההזיות, כל המשקאות, כל הסמים וכל ההרוגים
כולם נפלו בדרך – בדרך השחורה
בדרך לבסיס הקר והנורא.
דם על דם
מחבר : ברדין מקסים
דם על דם והצבע איתן
דם ניתז על קיר לבן
לא ימחק הוא לעולם
עם שלם קבור בבור
אך אחד כאן לא גיבור
רגשות אשמה פזורות ברוח
אולי יכולתי לעזור
אך אלוהים כמו צל בלילה
לא מנע את האסון.
קח פטיש – שבור לבנה
הקיר יקרוס מלב ברירה
הדם ניקז עמוק ללב
שם תרגיש את הכאב
זה לא יפסיק, לא יגמר
אף אם לכולם תספר
זה ישמר עמוק בך
ולא תמצא שם מחילה
על דבר הדם לא מדברים
אך הם שורפים אותם – שורפים…
אתאיסט
מחבר : ברדין מקסים
הם הולכים בלבן, הם הולכים בשחור
הם תמיד צודקים ודרכם "אור"
הם לא מפקפקים באל הקדוש
וכל הסוטה – דמו בראש.
הם אומרים "אין דבר מגבולות הגזרה"
לשאלות הם עונים באותה התשובה
הם כולם כבשים – אין להם דעה
לשרת אלוהים – זו המטרה.
אני אתאיסט, מאמין בעצמי
כל חיי, זו תורתי
אני הוא הצועד מן השורה
ועולמי אמת לאמיתה.
כל תורתם היא בעצם עלבון
מתרבים במהירות, חיים בלי חשבון
הם לא רואים כלום מלבד עצמם
ותמיד מדברים באותו העניין.
הם שונאים את כולם – חיים בדעתם
הם עיוורי צבעים – יש הרבה כמותם
הם לא מתפשרים, הם הולכים בקן
מאמינים הדוקים ההמון והטף.
הם כמו ספרים מסודרים על מדף
ואוי מי יגע, מי ייקח ויברח
הם לא צדיקים !
הם פושעים מכולם !
וכל ידיהם מגואלות בדם !
חיי שיקרם עומדים על אמת
אלוהים קיים, אך עשו בו חטא
הם ציירו אותו בפנים מוארות
וכל המצטרף – ידיו כבולות.
אני אתאיסט היודע אמת
על כל דבריהם – אני חולק
והם מפחדים כל אחד ואחד
אני השונה ואני עוד כאן !
הם רבים, הם שולטים, הם כופים על כולם
אך האם הצודק אם הכוח ביד ?
והאם האמת היא אחת יחידה ?
ואין עוררין ואין דעה ?
הם אומרים "רק דרכינו היא הטובה"
הם אומרים "תצטרפו או בכם נפגע"
אך הם גזענים "אין מקום במועדון"
“לבנים ושחורים זה לא בא בחשבון".
אני אתאיסט מתעב את הדת
כי הדת היא מוות, היא שקר וכזב
ותמיד העמוד בצד השני
כי האור שלהם הוא חושך בשבילי !
ציפור הלילה
מחבר : ברדין מקסים
דלתיים סגורות, כנפיים שבורות
ציפור סגורה בכלוב בצינוק
ואת קוראת לי – דמעותייך זולגות
אני עונה לך שהיה לי טוב
אך זהו שקר לבן כערפל
אל תוך הנצח קולי יעלם.
ציפור סגורה בתוך כלוב חלוד
לצאת לא תוכל, הכול אבוד
ודמעותייך זולגות – הלב רוצה לאהוב.
דמעות קרות כקרח, נופלות על הרצפה
ומתוך הלילה זעקה נשמעה
צער ויאוש – בלב כבר אין תיקווה
עתיד שחור צופה לי – בתוך השממה
את אור פנייך הסתירי
הניחי לי לישון
האור גוזל ממני – את כבודי האחרון
אני אוהב הלילה, אוהב אני הקור
צרות רעות ממני, אלוהים לא ישמור
אני יציר הלילה שבוי בכלוב הקר
ולא אברח ממנו בלילה הנתעב
לראות אותך זה סבל
כי אשאר לבד
אבל הלב קורא לי – לצאת עכשיו !
אתה רק חייל קטן
מחבר : ברדין מקסים
הם יושבים בבונקר, מפקדים משם
ואתה כמו עצם – החייל הקטן
הם לוחצים על כפתור – ואתה נעלם
לקבר הגעת – לא תחזור עוד משם.
מיליוני חיילים מחכים לפקודה
שנשלחת ממעל, בלי הרבה חשיבה
הם רצים, הם תוקפים
הם בורחים, הם מתים
ולאף אחד לא אכפת !
הם טובים רק לפעם אחת !
דם מדמך תתרום – להציל אחיך תאום
חייל אחד מתוך שניים – ייטמן בקבר פעמיים
אם אלמנה בוכה – על בנה היחיד שנרצח בצבא !
יום וליל תתאבל
זהו זמן אפל – אפל !
למוות תסתכל בעיניים
תקרא קדיש פעמיים
כל היות תתפלל, מהשחר ועד הליל
לבך פועם בחוזקה
פעימה אחר פעימה
יום הדין מתקרב
מעליך מתעופף העורב
זמנך הולך ותם – אתה רק חייל קטן…
אהבת אמת ללא חטא
מחבר : ברדין מקסים
אדם מתחלף, באדם מתחלף, מתחלף והולך אדם.
אדם מתקדם, מתקדם והולך, מתקדם והולך אדם.
אהבת אמת ללא חטא !
עם סכין בלב הם שרים מזמור
נשימה אחת ונגמר הקול
נדם ! אך השיר לא נגמר
ובמקומם שטן ימשול
ומלבדם עתיד שחור
ורצונם נמוג.
עשן מזמן פוזר.
לכל רחבי העולם,
לכל קצוות התבל
נצור, נעול, מותך בלב
בתוך העין – עולם חרב
בזרוע כוח ישוע
בנשמה תפילה קטנה
אך אילו רק מילים
ואילו סתם תקוות
ללא מעשים הן רצות
ללא כוונות מלכתחילה
ואין אדם קיים
כבשים על פני האדמה !!!
על מגש של כסף
מחבר : ברדין מקסים
על מגש של כסף הגישו לי אותה
אני עשיתי לאו, לא מהומה
בחיקי נשמעת קריאת המלחמה
לאוזני הם שרו, מילות פרידה.
צעדים אין ספור לקראת המטרה
עקבות מלאו בדם הספיגה.
אל תוך החלום מזמור אשא
מעבר לדמיון מילות קדושה
ושם באופק - עבר מכפיר
אותם השמש לא תעיר
עצמות יבשו, פוררו לעפר
הרוח נושאת סיפור מוזר
ברחבי התבל אמיתות ושקרים
ברחבי התבל קברים נסתרים
ורק לרגלי הארץ מונחת
בוכה וכואב ללא כל פחד.
ידי פתוחות ואין מי שייקח
מחילה אבקש אך אין מי שיסלח
כולם הלכו ואני נותרתי
כולם עזבו אל עולם הדממה
קיוויתי לתת – כיזבתי
להם לי התפילה.
על מגש של כסף, אליו אלפי קברים
פתחתי בחיי החדשים.
שלום לכולם !
שמי מקסים ברדין ובבלוג הזה אני יפרסם את שירי.
כל יצירותיי מפורסמות תחת non-commercial creative commons license
ככה שניתנת לכל אחד רשות להשתמש לשנות ולהוסיף ליצירותיי אלה שלא למטרות רווח.
יותר מזה , אני אפילו רוצה שמהמילים שרשמתי יצא יום אחד שיר
בזמן שירותי הצבאי רשמתי כ-100 שירים רובם בעברית.
לנגן אני לא יודע, ניסיתי ללמוד אבל לא יצא לי כל כך.
בכל מקרה אני מקווה שתהנו משירי, אתם מוזמנים להגיב חופשי.
בברכה
מקסים.
